Sunday, October 19, 2008

Humans

[Humans are not invisible.]

It's so sad.
We sometimes want to reach out to those poor slipping souls
Who used to stand strong but now
Let their legs fall down and curl beneath them.
They are little specs, little dots, in the universe,
there's no way for them to fight against what is wrong,
They think.
They said they could
But when push came to shove,
They just flowed right with the negative flow,
Blindly,
Tragically.
Like a smoker,
Who cannot help himself
But to indulge in the life-destroying habit.
As if they are not strong at all,
They are born
And cannot do anything to help themselves.
Like hungry dogs chasing after food,
Like hopeless men drooling over women,
Like an insane follower of vapor and of money,
Chasing it, chasing it, chasing it,
Not stopping to breath but just
Fucking clinging on and dragging along
And his flesh is tearing off of him
And no sign of humanity is left in him.
But I suppose, the blindness itself is the humanism.
Because that is what we do.
We cling, we follow, we drag, we drool, we give in, we don't try, we give up.

Sunday, October 12, 2008

יהודה עמיחי:
פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד,
את שני הסלים הכבדים שמתי לידי.
עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך, ושמשתי להם נקודת ציון.
"אתם רואים את האיש עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה מראשו"
"אבל הוא זז, הוא זז"
אמרתי בליבי: הגאולה תבוא רק אם יגידו להם:
"אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב. אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פירות וירקות לביתו".

יהודה עמיחי

ואל תאמר, אהיה אשר הייתי
כי לא תהיה אשר היית, ואל תשכח
שגם פרדס אפל נותן פרחים לבנים
ואל תשכח אותי

"כל מילות האהבה הפכו למילה אחת, שאותה שכחתי. בכל פעם שהיו משוחחים סביבי, דימיתי לשמוע בכל אחת ממילות השיחה את אותה המילה האחת והיחידה – אך אף פעם לא הייתי בטוחה שאמנם זו היא.
ובכל זאת, כל מי שפניתי אליו אז בדיבור, אפילו מתוך טעות, מצא בדברִי את מה שביקש ולחץ אותי אליו ברוך."

Friday, October 10, 2008

Yom Kippur

A symphonic choir of voices rising up above us, into the heavens, into the souls.
All together, all together,
The sound of a song in unison, hundreds together, together.
In one room, one echo, one love.
One peace and one piece.
Louder, louder, just loud enough to help you close your eyes, slowly,
Sound waves blowing like wind,
All together, all together,
Beautiful notes in your ears,
You remember a memory that never happened,
Your soul returns to the place it was from,
Higher, higher,
All together.

And then silence,
So beautiful and so strong and so uniting,
All together,
Listening to the sounds of quiet spirituality,
Hushed climax and closeness,
Divine inspiration
Of a human mind,
In a human group,
In a choir of wishes
In a song of reincarnated nostalgia.

We were all there,
Together.

And we are here,
Together.

And together we will be able to be heard.