Saturday, March 28, 2009

וזוכר חסדי אבות

בתפילת ערבית אתמול בערב, קראתי את המילים האלה, ובהתחלה הענקתי להם את המשמעות הפשוטה של הדברים- ש"אבות" מתכוון לאברהם, יצחק ויעקב. אולם לאחר כמה רגעים של עצימת עיניים וחשיבה עמוקה יותר, פתאום חשבתי על זה שאולי אפשר להבין את זה אחרת:
כל משפחה, כל שושלת של משפחה, בנויה על גבי אלה שחיו לפני. אני באה מתוך שרשרת ארוכה של אנשים, אני למדתי מהם, גדלתי לתוך המנהגים שהם הנחילו לדורות שבאו אחריהם. אני שייכת להם והם שייכים לי ואבוי אם הייתי מוציאה את עצמי מהשרשרת היפה הזאת. אני נטועה חזק. אני לא נולדתי עכשיו לתוך עולם אישי שלי. אני לא לבד. אני שייכת לעוד אלפי אנשים לפניי, שבעזרתם אני קיימת. ולכן, כל מעשיהם הם חלק ממי שאני, אפילו אם איני מודעת לכך. "זוכר חסדי אבות"- כל החסדים של משפחתי לפניי, זכורים ברקמה שמחברת יחד את העבר וההווה. בתוך תוכי יש בי את הטעויות שהם עשו והמצוות שהם עשו והכל הכל נמצא איפשהו בי והם יעברו הלאה. לכן אני, כשייכת למשהו ארוך ואפילו נצחי, צריכה להיות אדם טוב לא רק בשביל מה שיש עכשיו, אלא בשביל כל אלה שיבואו אחריי.
[אני חושבת על הסיפורים שסיפרו לי על אנשים במשפחתי, כמו לשמל הסבתא-רבה שלי מרים (שעל שמה אני קרויה). ושמעתי על סבתא רבה אחרת מצד אמא שבזמן השואה לא עזרה בכלל ליהודים באירופה, וזה דירבן את אימי להיות פעילה כמו שהיא עכשיו. והכל הוביל לזה שאני עכשיו גרה בישראל ארץ הקודש, ויש לי את גילי, וביחד בעזרת השם נמשיך לחיות פה ולהפריח ולהנציח ולקדם!]
וגם בעניין הזה של היהדות וארץ ישראל אין ספק שאני שייכת לפתיל בוער ארוך של יהודים לפניי, שבעזרתם אני מי שאני, ואני כאן. וכאן אשאר.
ארץ ישראל שלנו לעד

No comments: