Tuesday, September 15, 2009


I started reading The Prince of Tides in Delray Beach (Florida) and then brought it home with me and now continue reading it. Conroy's usage of words is of high accuracy and beauty to the deep complex world of human emotion. His writing grants me so much inspiration, so now I feel, listen and smell harder when I try to convert an emotion into words, trying to grasp the very fine nuances of my surroundings. So now my perception is deeper, and hopefully my writing ability is also progressing.
My mechina [*מכינת "עמי-חי" - מכינה קד"צ למנהיגות ציונית חברתית*]
has moved from מושב ארגמן בבקעת הירדן to קיבוץ כרמים ליד מיתר, קרוב לבאר שבע.
Two other בוגרים and I went last week to help out with whatever needed to be done- cleaning, organizing, etc.
שני מישורים:
האחד- בילינו עם החניכים והמדריכים. ישנו אני וחגית בחדר של המדריכה יעל, היינו ממש חלק מהצוות, וזה היה מוזר כי אנחנו גדולים מהחניכים רק בשנה ושנה שעברה היינו בעצמינו חניכים! אבל לשבוע הזה היינו שווים למדריכים, והחניכים תפסו את זה ככה (עד כדי כך שפנו אלינו עם טענות ובקשות כמו, "האור בשירותים לא עובד", "אין לנו מזוזה על הדלת").
השני- בילינו עם הטבע, עם הקיבוץ המקסיםמדהים! ממש הרגשתי בנופש- עזרתי כשהיה צריך, נכנסתי לשיעורים שלהם אם היה בא לי, אבל לרוב פשוט ישבנו בחוץ על הספסלים, דשא, נדנדות (גדולות, מעץ) ונשמנו את האוויר המרגיע, קראתי, כתבתי, צילמתי, שמעתי מוזיקה. ואף פעם לא חם מדי- מזג האוויר מצוין!
In most beautiful places that I find myself in, I tell myself it's really relaxing but in fact that serenity doesn't come automatically. Even when I'm sitting on grass, under a tree, I sometimes have to tell myself, "ReLaX!" because my mind is still fluttering around other realms.
But here it was different. Here it just swept me into it, without any willpower or special request from the wind or from myself.
I sat there and breathed. And it made that week beautiful.

No comments: