Wednesday, March 31, 2010

אז אתה לא רוצה ללכת לישון?
עוד מעט
יופי, עוד מעט. לא עכשיו.
בואי נחליט על שעה
אוקיי, לא יודעת...
11?
אוף, זה בעוד 12 דקות... טוב... :(
את חמודה.
נזכרתי במשהו שקרה פעם! בעצם, לא משנה
לא לא לא! עכשיו את חייבת לספר!
אבל כבר כמעט 11, אתה אמרת 11, אז אני לאא יכולה לספר
נווו
טוב. אז ככה...
...
(כעבור זמן)
כבר ממש אחרי 11!
טוב, אני אכנס לישון. גם את צריכה לישון!
...אה, נכון... :(
טוב, מתוקה, שיהיה לילה טוב... ביי...
רגע!!
כן?
לא יודעת, חכה. אני מתגעגעת!
אני אוהב אותך מתוקה
ממ-הממ. טוב... ביי ביי
ביי
חכה!
כן?
חכה שניה, אוף, לא יכולה להיפרד לכל הלילה!
את מצחיקה
אני אוהבת אותך!

Sunday, March 28, 2010

היום גילעד חזר לצבא
כשהגעתי הביתה קראתי שעוד אח של בת-אל נרצח
אחרי זה ניקיתי קצת
ויצאנו לבית קפה (אמא, אחותי ואחי) והיה טעים, כיף וקיצי
עכשיו אני יושבת פה, חושבת על היום שבו אצטרך לחזור לצבא, שבוע הבא.
ועל איך שאני כל-כך לא רוצה. שונאת את זה
זה מוהל את השמחה שאמורה להיות עכשיו בעצב.
זה משגע
נתארס
ולא אראה את גילעד לעוד 21 ימים
ובכלל, למה חיכינו כל כך הרבה?
עכשיו אי אפשר כל כך להתארס
כי זה לא הדבר הנכון לעשות כשאנשים מאוד חשובים מתחתנים עכשיו.
אני רוצה לעזוב את הצבא כשאני מתחתנת אבל א-זה לא מוסרי וב-אם אשאר נקבל תשמ"ש גבוה יחסית
העיקר זה שזה פשוט לא מוסרי
אבל אני שונאת את זה! ורוצה להתחתן בלי שזה יימצא שם בכלל בראש שלי
רוצה כבר להתחיל לתכנן
אני צריכה את המחברת שבתציון תכין לי!
חיחי

Wednesday, March 17, 2010

עוד מימי המכינה

בעולם המשונה הזה, לחיות פרושו לחלום
וכל אחד מאיתנו אנוס לחלום את מה שהוא עד שיקיץ.
המלך חולם שהוא מלך והוא חי באשליה הזאת; מצווה, שולט, מדיח, וכל תהילתו כתובה על חול, והמוות הופך אותה לאפר.
העשיר חולם על נכסיו, העני חולם על עוניו.
האדם המצליח חולם על הצלחה, האדם העמל חולם על תקווה.
המענה והמעונה, שניהם חולמים- חלום על כאב.
כל אדם חולם את חייו

ואני חולם שאני מוטל כאן, כבול באזיקים, וחלמתי חלום אחר-
מלא פאר והדר.

-החיים הם חלום \ פדרו קלדרון דה לה ברקה
c
I haven't written in a while.
I'm so sick of hearing
השיחה מועברת לתא הקולי
Sometimes I call even though I know that's what I'm gonna get, just because I'm so desperate to talk to you.
I'm so sick of it, sometimes I feel like throwing the cell away
Instead of having it follow me everywhere, it's always in sight, in my hand, on my lap, a damn cell phone.
And most of the time this small technology only carries longing, desperation and frustration, because we can hardly ever talk.
At the beginning it's fine for a little while to not hear from you, then it becomes icky, then I bceome some sort of desperate, becasue I'm worried and I feel like-
What if I can never talk to you again
And then I have to talk to you, have to hear your voice, and it drives me crazy when I can't. As time goes by, as the hours advance, I call more and more frequently, you must answer now. But you don't.

=================================
I started writing something real. Some sort of book. Hopefully.
We're gonna get engaged soon, and I'm excited.
I miss Benjy and wish he would care to come visit once in a while.
The more I come home, the more I realize it's freer than I think.
Last night I walked around town and cried for two hours but today realized that it made me feel so connected to the world and to my freedom.
I miss Gilad, and wish he was next to me right now. Wish I could put him in my pocket and keep him with me all day, even if he wouldn't say a word, just to be there, I'd be so much happier.
I miss flying to the states in the summer and wish I could do it again soon.
I'll be married the next time I fly. Gilad will be with me.
This is the time of year that I start really terribly missing them.
I can't stop thinking about our wedding. Amazing.
I have to start thinking what we'll do next week when Gilad is home.
That's about it for now, I think...