Tuesday, April 20, 2010

חג עצמאות שמח!!

Friday, April 16, 2010

We got engaged. The term "got engaged" seems funny to me. I mean, we'veknown for so logn and thought about it so much that it's no surprise and doesn't feel much different. Mainly what makes the difference is everyone's smss and wall posts =)
In general, I'd like to call it more the announcenet of our engagment and not really our engagement because according to us, we've known for so long that we're gonna get married.
I rememebr the first time we talked about it, it was two months into our relationship. Since then we've been talking about it, so "getting engaged" is weird. It was more like- okay, now we're going to announce to people. Not- okay now we're gonna decide if we're getting married.

I don't really feel like I'm feeling it's entirety. i feel a little in a daze, maybe I just can't really grasp the fact that I'm going to get married.
All in all, today doesn't feel very different than yesterday or two days ago.

Sunday, April 11, 2010

I don't know what I feel, but I'd like to make it last forever.
It's miraculous how two random people can decide one day to get married and live together forever.

Tuesday, April 06, 2010

אתמול בלילה לא ישנתי כל הלילה
היום באוטובוס חשבתי על כל מיני רעיונות מגניבים לעבודות שונות שאני יכולה לעשות אם אצא מוקדם מהצבא, וגם אם לא אצא מוקדם.
אני יכולה לעבוד במוזיאון בשימור יצירות, בבית ספר בלימוד עברית, בחנות לחומרי אמנות ויצירה, בגלריית אמנות, בבית קפה-חנות ספרים כמו תמול שלשום, בחנות ספרים.
נכון?זה כשביקרנו אותו שבוע שעבר

Monday, April 05, 2010

I think it's really nice that they have a seder, as reform people.
They dress nicely and the boys wear kippot, and they set the table fancily with haggadot at each place and with matzot.
I think it's important.
ישר אחרי החג, מצלצלת לגילעד. אין לו קליטה, לא עונה.
היו דברים בשבת שהזכירו לי דברים שאני רוצה לדבר עליהם עכשיו כי הם מטרידים אותי ולא ישנתי טוב אתמול.
הראש שלי מלא ורוצה לדבר איתו.
אחרי חצי שעה, הוא מתקשר.
אחרי כמה דקות של "שבוע טוב" "מה נשמע" וכו' ורווחות אנחה, אני לוקחת נשימה
באתי לדבר
ואז
ברקע
קוראים לו
גילעד אומר- אני חייב ללכת
אני מנתקת
fuck
זה מעצבן
בדיוק באתי לדבר
הוא מתקשר אחרי 20 דקות, יש לו 5 דקות לדבר. מדברים טיפה, הולך, אומר שהוא מקווה שיוכל להתקשר בקרוב, בפחות משעה.
אחרי שעה וחצי או שעתיים, מתקשר.
מתחילים לדבר על זה, על כל הדברים. זה מתסכל, הוא רוצה להשתחרר. גם אני רוצה. קשה לדבר בטלפון כל הזמן, צריך להיות קרובים.
היה צריך כבר להתארס
וזה מתעכב רק בגלל הלו"ז שהצבא מכתיב לו
זה נמשך יותר מדי זמן.
אנחנו מתחילים לדבר, להיכנס לתוך זה.
סוף סוף קצת זמן לדבר
ואז פתאום
ברקע
"גולדשטיין!!"
"כן?" הוא קורא
אמרו לו כוננות
"כוננות?? טוב... אני בא"
מרים, אני צריך ללכת
מצטער...
טוב, ביי