Wednesday, January 12, 2011

הוא היה אמיץ שהוא היה מוכן לדעת
ושהוא הוציא את זה מהתא הנעול.
זה היה מתחת לשכבות של חום כשפנינו קרובות כמו שני ראשים עם אותה נשימה
אותם ורידים מתאהבים ומתקרבים בלאט
אותן נשיפות אל תוך פנים תאומות אחת מול השניה
הוא דיבר וקולו נמתק באור העורקים של צווארי
היה חם ומרגיע
לשמוע
ולבכות.
כי הוא היה
וכבר עוד רגע הוא איננו
והמילים האלה חשובות ונמתחות ממני
וצריך לעכל אותם ביחד אבל הוא
והגוף שלו
נעלמו לי
הם אינם פה
הם במקום רחוק, ואני כאן. בין קירות ודברים דוממים,
שירים.
מילים.
ומה שסיפרתי לו, לא יכול להתרחב ולהיבנות פה
ולתת לאהבה לגדול--
הכל נמתח, כל הדברים הדקים האלה
נמתחים עד כדי קוים דקיקים אף יותר,
כמעט אינם.
הרוח והשלווה והלב והתקרה. כולם פה ושם ובכל מקום
ואני פה.
לבד.
כמעט.

No comments: