Sunday, April 03, 2011

החיים שלי עם גילעד הם מרתקים. אנחנו שונים מאוד במבנה המוח שלנו, לא רק בגלל שאנחנו זכר ונקבה, אלא בגלל שבמהות של החשיבה שלי יש דברים מסוימים, עננים מסוימים ופיח ואש, ואצלו בראש יש דברים אחרים, דשא, קוצים ושלווה. אני מתוסכלת כמו היצירה "המגהץ" של מאן ריי.

בכל מקרה. גילעד יודע להעריך את הדברים החיוביים בחיים, ולגרום לדברים האלה לנבוע על כל החיים ולהעניק להם טעם מתוק. גם לי יש הרבה דברים טובים בחיים, אבל זה לאו דווקא אומר שאני שמחה. וכאן טמונה התעלומה. איך יכול להיות, שאני, שיש לי כל כך הרבה מה להעריך, עדיין יכולה להתעלם מהם ולהיות שרויה בעצב? אני יודעת שזה אפשרי כי זה קורה וזה חזק וזה בי. ואני יודעת שכנראה זה לאו דווקא משנה מה יש לך בחיים במסביב, אלא איפה אתה נמצא בכל רגע נתון.

אתמול החלטתי לקרוא לזה "פרופורציות". גילעד יודע להבחין בפרופורציות האלה, והוא לוקח את הדברים הטובים והם מרובים על פני הדברים הרעים, אז הם תופסים את הכובד. אצלי זה לא ככה.

לכולם יש את המנגנון הזה של הפרופורציונליות. אבל אני חושבת שאולי אצלי הוא קצת פגום.

או אולי חוסר השביעות הזה שיש לי קשור לליבת הלב שלי, שכל דבר קטן גורם לי להרגיש משהו. אני יכולה להיות במצב טוב, אבל פתאום אני פותחת מכסה של משהו, וזה פשוט גורם לי להרגיש ר-ע. פשוט רע, ואז אני מרגישה רע עם עצמי, ולא משנה מי ומה יש מסביב. כל דבר קטן יכול להשליך אותי על פני מאות זיכרונות ונוסטלגיות שלא כולן חיוביות, כשבדרך כלל זה בתת מודע שלי ואני לא יכולה להעיד למה פתאום זה גרם לי להרגיש בודדה, או עצובה, או אבודה, או מאוימת, וכו'.

2 comments:

taltalz said...

אני ממש יכולה להזדהות איתך (לגבי הפרופורציות...)

*Astrea* said...

you know, I used to think of you as a Happy Person. you're always colorful and imaganitive and all. And then when you started the army, I thought that you're sadness was new, it was because of the army, and it made me sad to see you sad.
but now im not sure. I think theres a difference between being happy and being a happy PERSON. and Im not sure you've been a happy person. (neither am I. i dont know many happy people). and that colors and imagination dont necessarily mean happy, they can also mean thoughtful, invested, lively.
and obviously, the army is a cloud to you. and its a passing cloud. and maybe now, that you're married to someone who you see as a happy person, you'll become happier.
(but if you want to become happier, you need to start now. Im learning how saying "after the ____ things will be easier" is a lie. because complications never end, they just change. and happiness should and can prevail always.
good luck :)