Sunday, May 22, 2011

שבת היתה אדירה. פתאום לראות את גילעד, כאילו שלא ראיתי אותו חודשים. פתאום מחדש, הפרצוף הישן, המחמם והמנחם הזה כמו מרשמלו ענק שאפשר לקפוץ לתוכו ולהתחבא שם כמו ילד קטן בחצאית של אימו
בשבת המשפחתית האחרונה, לפני שנתיים, אני הייתי בחדר של הבנות, עם האחיות-בנותדודות והוא היה בחדר של הבנים-אחיםבנידודות.
והפעם, הרוב המשיכו בדרך הזאת- נגה, הדר, נעה, וכו'- עדיין בחדר של הבנות, ובעז,גדעון,דרור וכו' - עדיין בחדר של הבנים
אבל אני והגילעד שלי קיבלנו חדר
הרגשתי מיוחדת :)
****************
לפעמים (הרבה פעמים) כשאני עם גילעד יש לי תחושת אהבה אימהית-ילדית (שאני הילד והוא האמא), אני רוצה להיות קטנה ולהיכנס לכיס של גילעד ולהיות מוגנת כמו הילד בדימוי הקודם, להיות מוגנת כמו ילד שאימו מלטפת אותו ולהיות קטן ולהיות בטוח שמישהו גדול שומר עליך

No comments: