Friday, April 29, 2011

מתי היהדות התחילה להיות איך שהיא היום ולמה יש עכשיו רק דרך אחת?

הסופר יוסף חיים ברנר כתב: אנחנו הננו יהודים בחיים הממשיים, בלב וברגש, בלי כל הגדרות שכליות, בלי אמיתויות אבסולוטיות ובלי כל התחייבויות כתובות. כל מה שיקר לנו כיום הזה, כל מה שיש לו ערך בעינינו, כל מה שנובע מתוך המהות החופשית שלנו - בלי אונס וכפייה, תהיה איזו שתהיה - זוהי יהדותינו
*****************

המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה דתית רחבת היקף. הרפורמה כללה את עקירת פולחן האלילים, וכן ריכוז כל פולחן ה' בירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן ברחבי הארץ. הרפורמה נערכה בין השנים 12 ל-18 למלכותו, כלומר 622-628 לפנה"ס בערך, והיא מתוארת הן בספר מלכים‏‏[8] והן בספר דברי הימים.

לפי המסופר, הרפורמה כללה את הריסת את כל המזבחות והבמות לאלילים הזרים; שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן ששימשו לעבודת אלילים מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; עקירת טקסי הפולחן עצמם, ובהם הקרבת קורבנות האדם שהייתה נהוגים בגיא בן-הינום, ועוד. ארון הברית הושב לבית המקדש בירושלים.

חשיפתו של ספר התורה

לפי המסופר במקרא, מצא הכהן הגדול חלקיהו בבית המקדש את "ספר התורה" או "ספר הברית". יאשיהו, שהזדעזע מתוכן הספר, כינס את נציגי העם לירושלים. הספר הוקרא ברבים, ובטקס רב רושם נכרתה ברית לפני ה', בה התחייב העם לקיים את הדברים הכתובים בספר שנקרא לפניו, ואחרי כן נחגג חג הפסח בירושלים‏‏[9].

זאת אומרת, רק מאז היהדות התחילה להיות מה שהיא היום. לפניכן היא היתה מאוד שונה ולא התנהלה על פי התורה כמו היהדות ההלכתית של היום. היהדות כפי שאנחנו מכירים אותה היום היא רק דרך אחת מתוך הדרכים השונות שהתפתחו באותה תקופה- ה"כתות השונות".

^^^^^^
פרושים הם אחת מהכתות היהודיות בתקופת בית שני. בתקופת בית חשמונאי התפצלה החברה היהודית לכיתות דתיות שונות.
^^^^^^

"יהדות היא לא דת" הרב מאיר כהן
http://www.orot.tv/Article.aspx?ID=442

Tuesday, April 26, 2011

I feel unloved by Gilad (which makes me so much more alone), because at this moment my he's gone to sleep up north on a bus, so he isn't aware that he loves me, and therefore that love doesn't exist right now. At this moment I don't have his love holding me up.

Sunday, April 24, 2011

I want to change my name back to Buckman but not it's too late :(
I think it makes perfect sense to stay with my last name and only have my kids go by Goldstein. Why did I change it? And why was I so excited when I came out of Misrad Hapnim with a new I.D.? I changed my mind!!

Wednesday, April 20, 2011









I dream about two dreams (at least) every night, and rememeber them all when I wake up.
They are so bizarre and often scary. I want to make art projects out of them.
I believe that the amount and strangeness of dreams that people have reflect how insane and wild and colorful their chained mind really is inside.


Sunday, April 17, 2011

ציטוט שהולך איתי כבר כשנתיים, אבל נראה לי שאף פעם לא כתבתי אותו בבלוג:

אם אדם נקרא להיות מנקה רחובות, הוא צריך לנקות רחובות בדיוק כפי שמיכלאנג'לו צייר או כפי שבטהובן הלחין מוזיקה, או כפי ששייקספיר כתב שירה. הוא צריך לנקות רחובות טוב כל כך, עד שכל צבא השמים והארץ יעצור ויאמר: כאן חי מנקה רחובות נפלא שביצע את עבודתו כהלכה.

מרטין לותר קינג
"We live in a world of parallels". Bad exists only if good also does.
There's dark if there's light. Male and female.
In and out, upper world and lower world (as we know or perceive them).
In simplicity, everything has an opposite.
And what about all the Thigns in the world? What's their parallel.
Their parallel is the nonexistent. The parallel in the world is what exists vs. what doesn't. Two opposites.
Either something exists or it doesn't. It's a fact. That's a parallel.
I imagine there can be, in a different universe and dimension, a situation in which we don't have the two extremes of "existence" and "non existence". Where there isn't "big" and "small", "right" and "wrong". Confusing.
In our world, as we know it, there are two sides to every coin.
And maybe our inner soul can be paralleled to our outer, visual world.

Wednesday, April 13, 2011

Even when things are gradual, there's one point at which it changes- the point which one second before it you're one thing and the second after you're defined something else. One spec of a second which turns you from awake to asleep. From feeling hot to feeling cold. Between when an idea doesn't exist to when it exists.

Sunday, April 03, 2011

החיים שלי עם גילעד הם מרתקים. אנחנו שונים מאוד במבנה המוח שלנו, לא רק בגלל שאנחנו זכר ונקבה, אלא בגלל שבמהות של החשיבה שלי יש דברים מסוימים, עננים מסוימים ופיח ואש, ואצלו בראש יש דברים אחרים, דשא, קוצים ושלווה. אני מתוסכלת כמו היצירה "המגהץ" של מאן ריי.

בכל מקרה. גילעד יודע להעריך את הדברים החיוביים בחיים, ולגרום לדברים האלה לנבוע על כל החיים ולהעניק להם טעם מתוק. גם לי יש הרבה דברים טובים בחיים, אבל זה לאו דווקא אומר שאני שמחה. וכאן טמונה התעלומה. איך יכול להיות, שאני, שיש לי כל כך הרבה מה להעריך, עדיין יכולה להתעלם מהם ולהיות שרויה בעצב? אני יודעת שזה אפשרי כי זה קורה וזה חזק וזה בי. ואני יודעת שכנראה זה לאו דווקא משנה מה יש לך בחיים במסביב, אלא איפה אתה נמצא בכל רגע נתון.

אתמול החלטתי לקרוא לזה "פרופורציות". גילעד יודע להבחין בפרופורציות האלה, והוא לוקח את הדברים הטובים והם מרובים על פני הדברים הרעים, אז הם תופסים את הכובד. אצלי זה לא ככה.

לכולם יש את המנגנון הזה של הפרופורציונליות. אבל אני חושבת שאולי אצלי הוא קצת פגום.

או אולי חוסר השביעות הזה שיש לי קשור לליבת הלב שלי, שכל דבר קטן גורם לי להרגיש משהו. אני יכולה להיות במצב טוב, אבל פתאום אני פותחת מכסה של משהו, וזה פשוט גורם לי להרגיש ר-ע. פשוט רע, ואז אני מרגישה רע עם עצמי, ולא משנה מי ומה יש מסביב. כל דבר קטן יכול להשליך אותי על פני מאות זיכרונות ונוסטלגיות שלא כולן חיוביות, כשבדרך כלל זה בתת מודע שלי ואני לא יכולה להעיד למה פתאום זה גרם לי להרגיש בודדה, או עצובה, או אבודה, או מאוימת, וכו'.