Tuesday, February 28, 2012

חתונות

בת דודה של גילעד (והפעם זאת באמת בת-דודה ולא בן-דודה או בת-דוד, מושגים נכונים לדעתי אך לא בשימוש) מתחתנת החודש. היא בת 18 או 19, לא ידוע לנו בדיוק, והחתונה הולכת להיות כמו החתונה של אחותה, באותו אולם ובאותו אופי כנראה. חתונה "חרדית" למהדרין.

יש לי הסתייגות לחתונות האלה, לרציונל הבסיסי שלהם.

חוץ מזה שאני לא יכולה לראות את גילעד ואם אני רוצה אז צריך להתקשר ולהיפגש בחוץ, שזה סתם מעצבן, כל הרעיון שמאחורי חתונה כזאת נראית לי שגויה.

החתן והכלה עומדים זה לצד זה מתחת לחופה- שני (כמעט) זרים שנפגשו לפני כמה חודשים בודדים, שני ילדים בני 18/19 שלא יודעים מה זה המין השני, ומיד לאחר החופה וחדר הייחוד הם נפרדים לכווול הערב (היא בעזרת הנשים והוא אצל הגברים, כאשר יש כניסה נפרדת לכל חלק של האולם ואין דרך אפילו לראות אחד את השני דרך הקיר המפריד), עד שהולכים הביתה ביחד ושוכבים אחרי שלא נגעו אחד בשני אף פעם ואפילו לא היו לבד באותו חדר ("ייחוד"). וזה "מצווה" לשכב באותו לילה, זה מה שהיה כתוב בספר הדתי שאני קראתי.

נשמע הגיוני, הא?

החתונה היא היום שבו החתן והכלה מתאחדים ליחידה אחת, למשפחה אחת. ודוקא בארוע המכונן והמרגש הזה, הם לא נמצאים ביחד, לא חוגגים ביחד, לא רואים אחד את השני. מתי, תגידו לי, מתי תהיה להם הזדמנות להתרגל קצת אחד לשני לפני הלילה המשותף שלהם במיטה אחת בבית אחד, לבד, ביחד?!

לא החלטנו עדיין אם ניסע לחתונה הזאת.

אבל שיהיה במזל טוב! באמת אני מאחלת את כל השמחה שיכולה להיות...

3 comments:

Ben Buckman said...

I enjoyed reading this, especially the part about the theater put on for shabbat guests... we grew up in a very "judgmental" world.

*Miriam* said...
This comment has been removed by the author.
*Miriam* said...

You accidentally commented on the wrong post. But anyway, I wrote another post on that issue a few posts back, on Jan 25th.