Friday, July 20, 2012


ערב שבת פרשת מטות-מסעי, ב' אב

לא חשבתי על זה שאתמול היה ר"ח אב. אשמור את זה במחשבות שלי בבי"כ הערב. אב זה חודש של אבל (mourning). אבל אבל... לאן הוא מגיע? מה היתרון שלו? מה היתרון שלו בשבילי? אני לא מהאלה שצריכים לחשוב מחדש על הרצונות שלהם לנטוע הרס.  אני לא רוצה בחיים לגרום להרס. אני יודעת שרצח זה רע, שאני בוחרת בחיים ומכבדת ואוהבת את החיים של אחרים. אני יודעת שאנחנו עם רדוף ושנוא... מה אפשר לעשות?
עכשיו שעה לפני שבת ואני לא מרגישה ששבת מגיעה. כי אין אנשים שמתרוצצים ומתקלחים ושוטפים רצפות. אין ריח עשיר של אוכל מהמטבח, ריח של מרק עוף בדרך כלל. גילעד במחשב כמו כל יום אחר בשעה הזאת, ובכל שעה.

אני אלך לבית הכנסת אבל אחרי זה זה יהיה שוב רק אני וגילעד כל הערב והלילה ובלילות האחרונים לא הצלחתי לישון טוב והיה מלא רעש מבחוץ. מרוב הלילות הסיוטיים האלה, אני פוחדת כבר מהחושך ומהשינה. הלוואי ועוד אנשים פה בסביבה היו מכבדים את השבת והיו משרים קצת אווירה שבתית.

פעם שעברה שהיינו בדירה בשבת, בדרך לבי"כ, רדפו אחריי החברה' המעצבנים האלה של הפאבים בכיכר החתולות "יש לנו מבצע בלה בלה... בואו לשתות..." ועוד כל מיני. זה שבת! אני בדרך לבית הכנסת. מה נראה לך, חצוף! לא אמרתי את זה אבל אם זה יקרה היום, אני אגיד את זה. חוצמיזה, גם ביום רגיל הם מעצבנים. אם אני רוצה לשבת בפאב, אני אבוא. אם תרדפו ותקראו לעברי לבוא עם כל המבצעים שלכם זה לא יגרום לי פתאום לרצות לבוא.

ולמה עוד אין אווירת שבת? כי מהחלון אני רואה קיר בטון. אין אור מהשמש השוקעת. רק קיר אפור.


*נ.ב. אחרי שבת: הייתה שבת נחמדה מאוד. הלכתי בדרך אחרת (ויותר קצרה) לבי"כ אז לא עברתי בכיכר החתולות. היום בצהריים חברים הגיעו לאכול אצלנו :) היה הרבה אוכל, וגלידה, ובסך הכל היתה שבת נעימה.

No comments: