Thursday, June 28, 2012

יש לי משימה בקיץ הזה לבדוק מה קורה במחלבות ובחוות ביצים מסביב לארץ

Saturday, June 23, 2012

Thursday, June 21, 2012

אני רוצה לטוס לאנשהו. להרבה זמן.
לממש את האקט של המחשבה שאני לא באמת חייבת לחיות פה.
אני באמת לא חייבת לחיות פה אם אני לא רוצה. באמת, אני חופשייה לחיות בכל מקום. כל העולם פתוח, ואני רק פה.
(ובו זמנית להרגיש אם באמת שום מקום אחר לא יכול להיות הבית, כמו שאומרים.)
אף פעם לא הייתי מחוץ לארץ מספיק זמן כדי לדעת מה זה מקום אחר ומה זה הארץ.
אני רוצה לטוס לאנשהו להרבה זמן.

לא יהיה לנו מספיק כסף לטוס הקיץ
מי יודע מתי נטוס? 

Sunday, June 10, 2012

The truth about my veganism


אני מרגישה לבד במערכה. כמו כשהתארסתי, אני זוכרת. סבא וסבתא שלי משיקגו התקשרו לברך אותי במזל טוב. הרגשתי כאילו דרכתי בנתיב תועה, ירדתי במשעול בודד. היתה לי הרגשה קצת רעה. תחושת ניתוק. וכך אני מרגישה גם עכשיו. כולם עושים את הדבר ה"זורם", מה שכולם עושים, וגם אני רוצה. תמיד מה שכולם עושים זה מה שמרווה לי ביטחון, כי אני כל כך חסרת ביטחון. אני צריכה להיאחז בדברים שאחרים יכולים להיות איתי בהם. עכשיו בחרתי להתמודד עם משהו שרוב הציבור לא נוהג בו. רוב הציבור, בעצם כל החברים שלי, אוכלים הכל. ואני, רק אני, טבעונית. אני, רק אני, הלכתי לי, תעיתי ו"טעיתי" בדרך, מתרחקת מכולם. אני מאמינה מאוד בטבעונות אבל אני מרגישה תחושה משונה של בדידות עם זה. מנהרה מעט חשוכה?

אני לא מתכוונת להפסיק.

זה קשה. בנוסף לבדידות עם זה, זה קצת קשה (אבל לא בטירוף) לצאת עם אנשים למסעדה חלבית ולראות אותם אוכלים את הדברים שהכי אהבתי ולהזמין את הדבר היחיד בתפריט שאין בו בשר, ביצים, דגים (טונה, למשל, נפוץ מאוד בתפריטים) או חלב (גבינות למיניהן, שנמצאות בכל דבר). לפעמים אין דבר כזה. שמתי לב כמה עולם המסעדות לוקה בחסר בשביל טבעונים. בכל ירושלים יש אולי שלוש או ארבע מסעדות טבעוניות. זה מובן ואני לא חושבת שמסעדות צריכות "להתחשב" בטבעונים כי הם פשוט מציעים את השירות שלהם, אני לא חייבת ללכת לאכול שם. הם באמת לא צריכים לעשות טובה לאף אחד. אבל זה מתסכל שבשביל הלחם הטרי שהם מביאים יש רק חמאה למריחה ואין מרגרינה. זה מובן, אבל זה רק מגביר את תחושת הלבד. וכל המסעדות האלה מסביב לבית... מטריף!
ולפעמים יש לי חשק עז לאכול פסטה עם רוטב שמנת.

אבל אני לא מתכוונת להפסיק.
אידיאולוגיה, כשהיא אמיתית וחזקה, לא מפילה או מכשילה אותך. זה חשוב לי כל כך, שאני מצליחה להתגבר.

יש לי רק תקווה קטנה שאולי, אולי, עוד אנשים יבואו איתי.

(אני יודעת שרוב האנשים לא מסכימים איתי בנושא הטבעונות והפוסט הזה לא נועד לשחד רחמים או תמיכה. רק מבטאת את התחושות הכנות שלי לגבי העניין)

Friday, June 08, 2012

http://www.mako.co.il/food-weekend/Article-dae06bc8236c731006.htm&partner=mw_article


כתבה חשובה. בבקשה תקראו!

"'לאכול בעלי חיים', כידוע, הוא גם שם ספרו מעורר ההדים של ג'ונתן ספרן פויר, שמסביר במילים פשוטות מדוע לאכול תרנגולת זה הגיוני ומוסרי בערך כמו לאכול לארוחת ערב את הכלב או החתול שלכם."
"וכמובן, איך אפשר בלי משפט הדגל של התנועה הצמחונית לדורותיה, שבו ניסח הסופר יצחק בשביס זינגר את דעתו על תעשיית הבשר: 'עבור בעלי החיים, כל יום הוא טרבלינקה'."