Wednesday, September 11, 2013


  1. הכתבה הזאת מובילה אותי לכמה מקומות. הסתירה שעליה מדברים פה, בין העידוד מצד הורים לאהוב ולחמול על חיות, ובין ההגשה של פרה מבותרת לילד בארוחת הערב, היא כל כך חבויה בצורה כמעט מובנת מאליה. עד שהתחלתי לקחת יותר ברצינות את האהבה שלי לחיות ולחקור מה הולך שם, לא הנדתי עפעף לגבי ההיפוך בין שני הדברים האלה. בחיים לא הייתי רואה את זה כסותר, אפילו לא השקעתי בזה מחשבה. בעצם, אולי זה לא נכון. יכול להיות שמפעםלפעם חשבתי על זה, אני לא זוכרת. זה בטוח קרה. אבל אני בצורה כל כך ברורה יכולה להבין איך אנשים שלא מתעסקים בזה יכולים לחיות עם הסתירה הזאת חיים שלמים. עובדה, רוב האנשים חיים ככה. מלמדים את הילד לאהוב את הכלב ובטוח לא להכאיב או להתעלל בו, אולם בו בזמן אפשר למצוא במקרר חלקי חיות שונות ומשונות. וזה לא נראה מוזר.
    ואז זה מוביל אותי למחשבה יותר מפחידה, שבעצם- אם עד שהתחלתי לשמוע על תעשיות המזון מן החי, לא הייתי מודעת לנוראיות של הדבר וחייתי את חיי ככה בלי למצמץ (הייתה לנו כלבה וחתולים/ות שאהבנו מאוד, וזה לא מנע ממני-ואפילו לא היה קשור מבחינתי- לאכול בשר, תרנגולים, וכל היוצא מהן), אזי בטוח יש עוד המון תחומים זוועתיים ונוראיים בעולם שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם. קחו לדוגמא את האיש שעכשיו תובע את הזכות להישלך לים עם מותו. אפילו לא הייתי מעלה בדעתי רעיון כזה, ורק כשמישהו אמיץ קם וחושב על זה, אתה אומר- וואלה. אז אני בטוחה שיש המון דברים בעולם שאנחנו לא חושבים עליהם אבל שהם סותרים את המוסר הבסיסי ביותר שלנו. ועל כן אני שוב חוזרת לרעיון המאוד חשוב (לדעתי) לחקור כל דבר שאנחנו עושים/צורכים, וביחד עם זאת אני יודעת -ועצובה- שיש הרבה מאוד עוול שאנחנו גורמים בלי שאנחנו יודעים ובלי שנדע לעולם.

No comments: