Saturday, October 12, 2013

גילעד רוצה לעזוב אותי


היחס של גילעד לפני כמה שנים לחיים לא משתווה ליחס שלו היום.
כמו האדם הראשון, שעשה את פעולותיו החדשות בשדה ובביות בעלי חיים, ולא היה לו מושג מה מוצפן בעתיד של אלפי שנים, ואיך האדם ישתנה, וישלוט, ויהיה רודן אכזרי על הכול. כשגילעד אהב אותי מאוד והייתה לו נכונות להיות איתי ולשמוע אותי ולהיות נשוי לי, הוא לא ידע שבעוד כמה שנים הוא ירצה לשבור את הכלים ולעזוב אותי.
וגם אני, כמובן, לא ידעתי. גילעד האהוב היחיד הגדול שלי, את כל האמון והמחשבות והסודות והסיפורים והחיים שלי הפקדתי בידו ובחגיגת העתיד המשותף, ואת כל האהבה שלי הקדשתי לתוך הגוף, היצור, המופלא, הגילעד הזה עם העיניים התכולות והגוף המשופע קלות, והחיוך הקורע והרוך היפה.



יהיה עליי לקרוע את עצמי ממנו, 
לחלק את כל החפצים שלנו, כשלל של אדם מת בזמן האבל.
ללכת בבדידות אל עבר מקומי החדש, שיהיה נטול אור ונטול שמחה,
ולנסות לחיות את הצל שאהיה, בלי אותו מוקד חם שליווה אותי ושאליו מסרתי את כל נפשי.

כל הדמעות שלי יתנקזו בחזרה למקום שאף אחד לא רואה ואף אחד לא יוכל לעזור.
כל המחשבות והדמיונות על העתיד המשותף יצטרכו להיבלם 
ולחזור אחורנית אל תוך הלב שממנו יצאו.
לעשות אחורה פנה ולשכוח שהכול כבר היה חקוק אצלי, 
כל הדברים היפים שיהיו. שכבר לא יהיו.

אלך תמיד עם גילעד, אך לא אוכל לדבר אליו. 
הוא יהיה צמוד אליי בכל מהלכיי ובבדידותי אך את קולי הוא לא ישמע. 
ואת קולו שלו אני גם כבר לא אזכה לשמוע.

כולם יהיו גילעד. כל גבר יהיה הגילעד הטוב.
לא אראה שום אדם אחר בעולם מלבד אותו אחד אהוב, עדין וטוב, שאיתו התחתנתי ואותו אהבתי.
נקשרתי, התחברתי, התמסרתי, האמנתי, בכל הנימים שלי, בכל מאודי.

הביחד הגשמי יפרח מאיתנו, אך לעולם לא אוכל להיפרד מהאהוב שלי,
הגילעד המתוק שלי,
שאהבתי אליו היא כה ענקית והיא בלי מעצורים ובלי הגבלות,
אהבה עם כל הלב הרחב שלי,
עם כל הדם והעורקים והאיברים הפנימיים של הגוף, הכול כרוך סביבו.
הנשמה שלי עוטרת אותו, ולעולם לא תסב אחורה.


No comments: