Thursday, August 29, 2013

Syria

I just finished a slideshow video of our half-year in moshav Idan last year.
But if we die, I, or anyone else I know, won't get to see and enjoy the video, the photos and the memories.
I'm scared of war.

Monday, August 26, 2013

חלום שחלמתי אתמול
היינו בבית אחר, גדול, סבוך, מאובק, ישן, כמו בכל החלומות. צעקתי, "אז פשוט תלך!!!" לגילעד, כי הרגשתי שהוא רוצה לעזוב אותי ונגמרו לי הכוחות וברור לי שלא רציתי שהוא יילך, כמו אם הייתי אומרת את זה במציאות, בוודאי לא הייתי רוצה שהוא יילך. אבל בחלום הוא באמת הלך. הוא לך הלך- הוא רץ. על אמת. לא ידעתי לאן, הוא באמת הלך ממני. נשבר לו, נמאס לו, הוא הלך. כל כך לא רציתי שהוא יילך, הוא פתאום נמתח ממני ונעלם. אמא שלו גם הייתה שמה, אולי זה היה הבית של המשפחה שלו. חיפשנו אחריו, בתוך קופסאות של משחקים. ובכיתי, היינו נואשות למצוא אותו. אמא שלו חשבה שהיא ידעה איפה תוכל למצוא אותו. היא אמרה, "הוא פה!" ולקחה לידה קופסא של משחק מסוים. חשבתי שהיא באמת יודעת שהוא בפנים, אבל אז הבנתי, תוך כדי שהיא פתחה, שהיא פשוט חושבת שזה סביר, כי הוא אהב את המשחק הזה/הוא אהב להתחבא שם. הוא לא היה בפנים. אמא שלו נשכבה על ספה והייתה נואשת. יכול להיות שהיא בכתה, אני לא זוכרת. חשבנו שהוא לא יחזור.
היו גם אנשים מאחורה, בסבך של יער.
היה עוד המשך, אבל אני לא זוכרת אותו, לצערי. בבוקר זכרתי, אבל מאז עברו יותר מדי שעות וזה נעלם ממני.

Sunday, August 25, 2013

מוסריות all the way?

הייתה לי התחבטות עם עצמי לגבי מה שנכון לעשות vs. מה שמתאים לי או בא לי לעשות, בסוגיית האימוץ של נמו.
כשאתה יודע שדרך אחת היא הדרך המוסרית יותר, עד כמה אתה צריך למתוח את הרצונות שלך כדי לעשות את זה? באיזו רמה של חוסר רצון אישי אתה יכול לשלול את הדרך הנכונה יותר שעומדת כאפשרות בפניך? כשהמצפון שלי נוקט עמדה, האם מותר לי, באיזשהו מצב, להתעלם ממנו? אם נגיד אני ממש ממש ממש לא רוצה לעשות את אותו הדבר? או האם תמיד צריך לעשות את זה גם כשלא בא לי? אני חושבת שכשהמצפון יודע מה נכון, קשה להתעלם וצריך לנסות בכל דרך ללכת בעקבות מה שנכון, גם אם זה קשה.
עם הטבעונות, ידעתי- אם אמשיך לקנות ולאכול את המוצרים האלה אני מתעלמת מעובדות קשות וממוסר לקוי. אז הפסקתי.
עם נמו, ידעתי שהדבר ה"נכון" לעשות בשבילה הוא לאמץ אותה. היא עברה מבית לבית ולעבור לעוד בית חדש אחרי שהיא כבר חיה אצלנו יותר מחצי שנה זה פשוט לא יפה לעשות לה. אבל לפעמים הייתי מתנתקת מהרגשות הסימפתיים והייתי מוכנה למסור אותה. אבל כשנרדמתי בלילה, הייתי עצובה לעשות לה את זה.
זה הטריד אותי, כל המחשבות וההתלבטויות האלה. לא ידעתי אם לאמץ, או לא לאמץ. כי למען האמת זה נורא הלחיץ (ועדיין מלחיץ) אותי שהיא תהיה תחת חסותנו כל ימי חייה מעתה ועד עולם, ולא באמת רצינו לאמץ אותה.

עשינו את זה. אימצנו אותה.
אז ירדה לי האבן הזאת מהלב, המועקה של המצפון, ועכשיו אני יודעת- עשיתי את הדבר ה"נכון", אבל עכשיו מתחיל קושי אחר, הקושי של הלחץ של להיות בעלים של כלבה, קצת משוגעת, לכל החיים שלה. לטפל בה ולהיות אחראים עליה יום יום.

Thursday, August 22, 2013

Greed

I think that we humans are greedy in our relationship with the world. We are greedy with everything the world buds, whether it be Mother Earth's creations or human technology. We NEED things. We buy tons of things all the time. Food. We buy and eat more food that we actually need. We breed ourselves to gorge in huge meals and snacks and candies and house appliances and furniture and telephones and everything else we can get our hands on. We're always hungry and never full or satisfied with what we have, we always want more. We take, we always take. The Earth gives and we edaciously devour. I would like to think we don't need to snatch everything we see, and that we can (and should) live simply, without harming and enslaving the land we live on and the creatures around us. 


Last year we met a man who grows everything he eats in his own garden. He has a small house and eats only fruits, vegetables and nuts. Nothing more. And he is content (and healthy). I think we should learn from people like that, who are caring toward the Earth, who are respectful of the flora and fauna around them. People who are modest, and know to thank Mother Earth for all of her wonders, for everything she offers us, and to live with her at peace, and not ravenously demand.
We can live simple, modest lives. Loving and caring for all those around us. Not taking what we don't need. Not enslaving the land, humans and other animals. 

Saturday, August 17, 2013

חמלה

בשיחה על טבעונות ועל אהבה לבעלי חיים, הבנתי שגילעד רואה בי (ואוהב בי) תכונה של רחמים/רחמנות כלפי יצורים אחרים
אם יזכרו אותי לפי דבר אחד, אני אהיה מאוד מרוצה אם זה יהיה זה. 
חמלה.
אדם חומל.
לדעתי, זו התכונה הכי הכי חשובה שיכולה להיות לי

Monday, August 05, 2013

אני אוכלת הרבה במהלך היום ואני מרגישה שהכמויות האלה מבטאות את החמדנות המערבית ששולטת על כל המשאבים בעולם. אז אני רוצה לאכול קצת פחות, באופן כללי. לאכול יותר פירות וירקות ולא לזלול אוכל כמו חיה רעבה. לאכול פחות

Friday, August 02, 2013

I'm reading a book and the man is standing in front of a window and hearing the rain trickling outside. It makes me remember--
and I have to stop reading for a minute to let the memory soak in--
In Florida, sitting in the kitchen by the window and watching the rain trickle down, over the railing on the catwalk and on the tall palm tree to the right and filling the sky, the warn, bluish-grayish sky.