Monday, February 10, 2014

למה לא יותר אנשים טבעוניים?

אני לא מבינה את זה. 
אני לא מבינה איך הורה יכול להאכיל את התינוק שלו בתינוק יונק אחר.
אני לא מבינה איך אנשים יכולים להיות אדישים לעובדות הפשוטות, כמו הרג של אלפי אפרוחים זכרים מדי שבוע בישראל, או הפרדת עגלים מאימותיהם.
אני לא מבינה איך אנשים יכולים לפנות גב למצפון שלהם, בטענות שהם חייבים כי זה "שרשרת המזון" או כי "אין מה לעשות".
אני לא מבינה איך אנשים אוכלים מוצרי בעלי חיים באופן יומיומי, אך מסרבים לראות תמונות זוועה ממשקים תעשייתיים של אותם בעלי חיים כי זה מגעיל ומזעזע אותם.
אני לא מבינה איך אנשים יכולים לעשות קוצי-מוצי לכלב שלהם ולאכול פרה שחיה את חייה הקצרים בסבל ובעצב.
אני לא מבינה איך אנשים יכולים להיות כל כך חמדניים, כל כך אליטיסטיים, עד כדי כך שלא אכפת להם מיצורים מעונים וחסרי ישע.
אני לא מבינה איך כל כך הרבה אנשים מסכימים אך כל כך מעט בפועל עוברים לטבעונות.
אני לא כל כך יודעת מה לחשוב על ההצהרות שאני קוראת במדיה על האחוזים הגבוהים של הטבעונים פה, כי אין לי אף חבר קרוב טבעוני. האם אלו שקרים, או שפשוט במקרה כל אוכלי הבשר הם האנשים שבסביבתי?
אני מרגישה שאני עדיין עוף זר עם הטבעונות, למרות שרעיון הטבעונות בכלל לא זר!
אז מה, אנשים מפנים גב, מסרבים להקשיב, להאמין? אנשים כל כך לא מוסריים, כל כך לא קשובים למצפון ולחמלה שבתוכם? אנשים באמת כל כך רעים בעולם שלנו?
כן. אני חושבת שכן.
בעוד שהרבה אנשים באידיאל רוצים לעזור לאחרים, הם עוזרים בעקיפין בדרך כלל. הם נותנים צדקה, או אפילו מנדבים את זמנם לכל מיני מטרות שהן מחוצה להם, כאשר הדברים הכי קרובים לצלחת לפעמים הולכים בלי שיבחינו בהם.
אני חושבת שזה הדבר שהכי מעציב אותי בחיים כרגע. ההתעלמות של אנשים מבעלי החיים במשקים התעשייתיים. 

אני יודעת שבוודאי יש עוולות בחיים שלי שאני גורמת להם בלי להיות מודעת, אבל אני בוודאי משתדלת לא להתעלם כשהדברים האלה נגלים בפניי.  אם מישהו יסביר לי על זוועות שקורות בגלל מעשים שלי, אני אקח את זה מאוד ברצינות ואעשה הכל לשנות את דרכי. אנשים זרקו לי בעבר משפטים כמו, "אכפת לך מבעלי החיים אבל לא מילדים בסין" (לדעתי כשאתה עושה מעשה טוב זה לא אומר שבבת אחת אתה צריך לתקן את כל העוולות שבעולם, אבל לא משנה), וכן- אכפת לי מילדים בסין, אבל א)אני כמעט לא קונה דברים וב)ניסיתי לחפש מידע על זה באינטרנט ומלבד מקומות ספציפיים שבהם יש עבדות חמורה של ילדים, אני לא מוצאת איזו תופעה רחבה שאני יכולה לצמצם בעזרת אי-קניית החפצים והבגדים שאני ממילא לא קונה. ולאותם חברים אני אומרת- אם אתם יודעים מידע על זה, תשתפו איתי! אבל לא, הם רק מטיחים בי אשמות- "הילדים בסין, הילדים בסין..."

מה כבר יש לעשות? אף אחד לא מקשיב. המין האנושי הוא חרא. אנשים נאנסים, נשדדים, נהרגים כל יום. האוויר והמים שלנו מזוהמים ומלוכלכים וגורמים לרבע מהאוכלוסיה לחלות בסרטן. 

אין לי מה להגיד.
אני רוצה להתנצל בפני כל בעלי החיים (כולל בני אדם) המקופחים והמעונים בעולם. הייתי רוצה לעזור להם, לכולם, באמת לעזור, אבל נראה שאין בכוחי לשנות את כל העולם.

No comments: