Monday, July 28, 2014


בא לי לכתוב על בעיית השנאה לערבים והאמונה שצריך להרוג את כל הערבים. מעטים מהמאמינים האלו יבצעו בפועל רציחה שכזאת, אבל העידוד החברתי לדעות שכאלה כן מביאים וימשיכו להביא בסופו של דבר למעשים איומים של רצח. אני אישית מכירה מישהי במקום עבודתי שחושבת שאין ערבים חפים מפשע, שכולם אשמים בחטיפת ורציחת שלושת הנערים ולכן צריך לנקום בכולם. לפעמים אני תוהה איך אנשים כאלו ממשיכים לעבוד במקומות העבודה שלהם ולהתנהל כרגיל כשהאמונות שלהם כל כך גזעניות. אני מרגישה שהגזענות הנוראית הזאת לא יכולה לעבור בשקט. אני מרגישה שמשהו צריך להיעשות. אבל רק להחרים אנשים שכאלו לא ישנה את דעתם. שוב חזרנו לעניין החינוך? אולי. אבל איך אפשר עכשיו לחנך אלפי בני נוער להידברות ולסובלנות ולא לאלימות?
אני לא אשאל איך אנשים הגיעו למצב כזה של שנאה, כי אני יודעת איך. ילדים שחיים בתנאים של זריקות אבנים יומיומיות על רכביהם ורצח או טבח של מכרים/חברים/משפחה ע"י מחבלים, בסופו של דבר ישנאו את מי שמבצע את אותם מעשים נתעבים, ובצדק. המון ישראלים חיים תחת צל הטרור. כמעט כל אחד ואחת מכיר ומכירה מישהו שנרצח בדם קר.
ובכל זאת, ולמרות הכל. למרות שזה נכון שיש מספר לא קטן של פלסטינים שרוצים להרוג יהודים, ולמרות שחמאס לא רוצה שלום עם ישראל, ולמרות שהמנטליות הערבית-מוסלמית היא שונה בתכלית מהמנטליות היהודית-ישראלית, ולמרות שיש ערבים שגונבים ויש ערבים שאונסים ויש ערבים שצועקים. (יש גם יהודים שעושים את כל אלה.) עדיין.
עדיין אסור לקחת את החוק לידיים שלנו. זה אפילו לא משנה מה אני חושבת על ערבים. גם אם הייתי חושבת שכולם רמאים ורשעים, לפי השכל ההיסטורי-מוסרי אנחנו חייבים לזכור שאסור לנו לקבוע קביעות גזעניות כוללניות. אסור ללכת ולפגוע במישהו ברחוב סתם כך. סתם כי אתה כועס. כי מישהו אי שם עשה כך וכך. לא. זה ממש לא בסדר וזה לא יכול לעבור בשקט. אנשים שמסיתים לשנאת ערבים רק בגלל שהם ערבים צריכים לעמוד לדין.
אנחנו חייבים לשמור על המוסריות שלנו כעם.

No comments: