Wednesday, October 01, 2014



הייתי עכשיו ב(חלק מ) ערב לימוד, שירה וסליחות של "שבת בבוקר" (בית כנסת ירושלמי צעיר המבוסס על יהדות ישראלית הומניסטית) במכון כרם. מה שקשה לי עם ערבים מעוררי השראה שכאלה הוא שמפני שהם מפיקים אור כזה גדול של חיבור, אחווה ונתינה אמיתיים ופנימיים, זה פשוט גורם לי להיות מתוסכלת מזה שהציבור הרחב בארץ ובעולם לא רואה את היופי הזה, ומגנה את היהדות כאילו היא עוד דת פונדמנטליסטית רדיקלית, כשבפועל יש בה אנשים כל כך טובים, שוחרי שלום, שאוהבים, סולחים ומפיצים אור. היהדות יכולה להיות כזאת. למה לא כולם רואים את זה?
***
סליחות \ לאה גולדברג
א.
בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקוֹחַ,
וְגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי,
בָּאתָ כְּלַיְלָה הַבָּא אֶל הָאֹחַ
לְהַרְאוֹת לוֹ בַּחֹשֶׁךְ אֶת כָּל הַדְּבָרִים.
וְלָמַדְתִּי: שֵׁם לְכָל רִיס וְצִפֹּרֶן
וּלְכָל שַׂעֲרָה בַּבָּשָׂר הֶחָשׂוּף,
וְרֵיחַ יַלְדוּת – רֵיחַ דֶּבֶק וָאֹרֶן
הוּא נִיחוֹחַ לֵילוֹ שֶׁל הַגּוּף.
אִם הָיוּ עִנּוּיִים – הֵם הִפְלִיגוּ אֵלֶיךָ,
מִפְרָשִׂי הַלָּבָן אֶל הָאֹפֶל שֶׁלְּךָ.
תְּנֵנִי לָלֶכֶת, תְּנֵנִי לָלֶכֶת
לִכְרוֹעַ עַל חוֹף הַסְּלִיחָה.
ב.
אשמתי מאד, כי עודני זוכרת
את חם צעדיך בשחור הדממה,
היתה סליחתי נבונה ואחרת,
עכשיו היא פשוטה כדמעה.
פניך שלוים - בשתיקת מבטי הם.
גופך נתאדה והיה למזמור.
ופה רק המלח של ים על שפתים,
וריח השמש בשזף העור.
ושוב לא אבוא בידיך לגוע,
הרשני את כל תפילותיך לשתוק.
רק ראה וקדש: הכחול הגבוה
שוקע בכחול העמק.
ג.
עוד זאת השעה הזורחת אל גל,
עוד תכלת בים טובלת.
הלילה ירח יקצר במגל
את זהב תוגתי הנבהלת. 
את זכר גופך בליטוף הימי,
את האופק הבא אליך,
אותך העוזב את חופי, כמי
שאיננו רוצה ללכת. 
אז אגש לחלון לבקש פתרונים,
והלילה יפתח לי לוע,
ואראה, כי אנחנו נהיה אחרונים,
אחרונים היודעים לסלוח. 
ד.
הַחֹדֶשׁ נִחֵשׁ עַל טַרְפֵּי הַבַּבֹּנֶג,
תָּלַשׁ אֶת יָמַי וּזְרָקָם אֶל הַתְּהוֹם:
זֹהַר וָעֹנֶשׁ, צַעַר וָעֹנֶג,
דֶּרֶך – פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם.
אָז גָּנַחְתִּי, קָשַׁרְתִּי שְׂרוֹכֵי נַעֲלֶיךָ,
לִוִּיתִיךָ דְּמוּמָה עַד סִפִּי הַנָּמוּךְ.
וּבַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ, בְּכָל מִשְׁעוֹלֶיךָ
לִבְלֵב יְגוֹנִי כְּחִיּוּך.
וָאֵדַע כָּל נִדְרֵי הַבְּגִידָה שֶׁנָּדַרְתָּ,
וְאָגַרְתִּי לְךָ אֶת שַׁלְוַת הַיָּמִים.
וְהִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי הַנִּכְנָע כְּשֶׁחָזַרְתָּ,
חָזַרְתָּ קָרוֹב וְתָמִים.

No comments: