Sunday, January 11, 2015

את זה כתבתי בראש מוקדם יותר, כשזה קרה, ועכשיו אני רושמת את זה פה:

****
וכששמואל יוצא מהאוטו להביא את הכלב הקטן, אני שליווה באוטו ושומעת גלגלצ.


ואני אגיד לגילעד (בדימיון), אני רוצה לשיר את זה איתך, לשנות קצת את המילים (כי לא בכית בשבילי אלא בגללי, למשל), ואתה תשיר את החלק של הגבר ואני את האישה. ואני מדמיינת בראש שלי את היופי הנשגב והרגשי של סימפוניית הקולות של אהבה בלתי רגילה זו שלנו, לא אורדינרית, שונה ומשונה ומיוחדת במינה.
והוא יגיד לי לא
ואני אתחנן: אבל זה ישבור לי את הלב אם לא תסכים! אם לא תסכים להשתתף בשום אקט אומנותי שאני מדמיינת בראש.
והוא יגיד, תתגברי.

כי זה מה שהוא אומר. ואז אני זוכרת איזה דברים שיגעו אותי ולמה הסכמתי להתגרש.

No comments: