Saturday, February 14, 2015

אהבה

גדי לשבת של ולנטיין – מה זאת אהבה?
בזמן שבתי הקפה והברים מקשטים עצמם למוצ"ש של ולנטיין, שעה שמוכרי הוורדים מתכוננים בהתרגשות לערב היחיד שבו הם באים בטוב ורגע לפני שסטנדאפיסטים יזמינו אתכם למופע המיוחד שלהם ל-ולנטיינ'ס למרות שזה אותו מופע בדיוק, אני רוצה לחפור היום על משמעות המילה הזאת שכולם משתמשים בה באהלן-אהלן, מילה שכבר מזמן התרחקנו מהמקור האמיתי שלה - אהבה.
אהבה היא קודם כל השלמה עם העובדה שאין לך בעלות על הבן אדם שאתה אוהב. אם אתה אוהב באמת – אתה בהכרח תרצה שיהיה לאהוב שלך טוב ולטוב יש אינסוף צורות, כולל טוב בלעדיך...
לרצות שלבן אדם יהיה טוב רק איתך זו לא אהבה – זו רכושנות, זו קנאה וזאת שאיפה לבעלות. זה אגו, זו גחמה, זה לאנוס את הטבע.
בגלל זה הניסיונות האנושיים ללכוד את האהבה, למסגר אותה ולהכניס אותה לתוך חוזה (מה שנקרא ברוב השפות "חתונה" או "נישואין") הם ניסיונות אבודים מראש. אהבה הרבה יותר חזקה מזה ולכן בני האדם אולי יכולים להילחם על נישואיהם או להצליח לשמר את הזוגיות שלהם, אבל אף אחד לא יכול להכריח אהבה להימצא במקום שהיא פשוט לא נמצאת בו...
אף אחד לא יכול להכריח מישהו לאהוב אותו ואף אחד לא יכול "ללמוד לאהוב עם הזמן". יש מלא אנשים שמשקרים לעצמם, זה כן, בגלל זה המציאו את הביטוי "אהבת-אמת" – מרוב שיש בעולם אנשים שמשקרים יום-יום לגבי היותם אוהבים או נאהבים, הומצא ביטוי מיוחד למקרים הנדירים שבהם האהבה אשכרה קיימת, אמיתית ואינה תלויה בדבר.
אהבה אמיתית היא דבר עדי כדי כך חזק, שהיא אפילו אינה תלויה בתשובה לשאלה האם הבן אדם שאנחנו אוהבים אוהב אותנו בחזרה. אהבה אמיתית היא רצון בלתי פוסק לזה שהבן אדם שאנחנו אוהבים יהיה מאושר ואם הבן אדם הזה רוצה לקום וללכת כדי להיות מאושר במקום אחר או עם מישהו אחר – לאומללות שלנו אין שום רלוונטיות. יותר מזה: אם אנחנו באמת אוהבים, כלל לא תהיה אומללות...
יום האהבה הוא תאריך מטופש שהמציאו בני אדם, אבל אפשר לנצל אותו לבדיקה עמוקה ואמיתית עם עצמנו. תסתכלו על הבן אדם שיושב מולכם, זה שלפני רגע קניתם לו דובי ובלון הליום בצורת לב ותשאלו את עצמכם אם אתם באמת אוהבים אותו או שאתם פשוט לא רוצים להיות לבד. ולא משנה מה תהיה התשובה – קבלו אותה באהבה.
גדי וילצ'רסקי

*******

יש בזה היגיון שאני אוהבת, שדעתי לא מגיעה עד סופו, והלוואי והייתי יכולה בראשי לאמת את הנוסחה הזאת כחוק ברזל, של אהבה=רצון שהאדם השני יהיה מאושר גם אם הוא אינו איתי, כי אני רוצה להאמין שאהבה אמיתית משמעה זאת.
וזה נותן לי תובנה חדשה ואופציה לניתוח חדש של הפרידה: במקום לחשוב שכבר איבדנו את האהבה וריחפנו כל כך רחוק עד שהיה קל יחסית להיפרד, אולי בעצם האהבה שלי אל גילעד הייתה כל כך עמוקה ואמיתית שבאמת ובתמים רציתי שהוא יהיה מאושר, וזה אמר לתת לו להיפרד ממני. אולי הקלות היחסית נבעה מאהבת אמת ולא מריפיון.
אולי הלב שלי היה מלא באהבה כזאת עצומה.
הלוואי וזה נכון.

No comments: