Wednesday, April 22, 2015

Independence Day

Tomorrow is Israel's (67th) independence day. It's a national day of "mangals"- barbecues\outdoor grills.
It's a day that people bombard the supermarkets buying different dead animal parts to grill and eat in parks and backyards, somehow celebrating independence and freedom through eating the imprisonment and torture of other living beings. it's a sad, sad day for people of conscience. 

מחר יום העצמאות. זהו יום עצוב. הכאב שלי על בעלי החיים בתעשיות המזון הוא כאב אמיתי. האמפתיה שלי לא מאפשרת לי לעמוד מנגד בשתיקה. זה לא איזה משהו תיאורטי שאני גורמת לעצמי להרגיש כדי לשכנע אחרים. לא. אני ממש עצובה. וכתבתי קטע:

זוהי עוד לא תקופת המהפכה.
הרוח הזאת עוד לא פרשה מפרשים
לא תקעה עוגנים
לא סחפה המונים.
הבנתי זאת
אך איני מקבלת זאת,
דעתי לא מיושבת עם הבשורה.
המהפכה הבאה תהיה זו של חיבור אמיתי יותר עם הסביבה, של מודעות, פקחות ואחריות, של חמלה ואי-אלימות.
אבל המהפכה עוד לא כאן.
העולם עוד ישן בשינת המודרניזם הנאור.
אני מופתעת כל פעם מחדש
מבני אדם אינטליגנטיים שלא יודעים לרחם על העולם
אני מופתעת
שבין הייצור והצריכה של הדברים שלנו יש תהום מוסתרת מהעין
בולען מפחיד
שצריך להתאבל על קיומו
ולחסל אותו.
המהפכה עוד לא כאן.
העולם עדיין מושתת על אלימות, על סאדיזם, על כסף, על עיוורון, על הפניית הראש מהעוולות שאנחנו גורמים.
לא רק שהעולם הנאור מתעלם מהעוולות בעולם,
אלא הוא זה שגורם להם ואחראי להם!
(והוא זה שיכול גם להפסיק אותם.)
המהפכה עוד לא כאן.
הייתי רוצה להיות חלק ממנה,
אבל אצטרך לוותר על ההשתייכות לדבר הגדול הזה ולקוות שלפחות ילדיי יהיו חלק.
אולי בדור שלהם להיות טבעוני יהיה דבר מוערך ומובן.
האם העולם עוד לא מבין?
עוד לא מבין שהסבל שהוא גורם הוא כה עצום, כה צורם, כה אכזרי?
בחיי שאני לא מבינה את עצימת העיניים הזאת.
האם לקיחת עגל מאימו לא מספיק אכזרית כדי לגרום לאנשים להפסיק לצרוך חלב?
האם גריסת אפרוחים בעודם בחיים, קטימת מקורים, כליאת תרנגולות בלולים קטנים לא מספיק אכזרי כדי לגרום לאנשים להפסיק לצרוך ביצים?
האם גידול בעלי חיים בתנאים קשים, הכאתם, חישמולם ופיטומם הוא לא מספיק אכזרי כדי להפסיק לצרוך בשרים שונים ומוצרי עור? (שאגב, יכולים גם להיות מיוצרים מכלבים בסין, ואף אחד לא יידע איזה בעל חיים סבל בשביל נעלי העור שלו. אף אחד גם לא מתעניין.)
האם אנשים כל כך מנותקים מסבל של אחרים?
כן!
זה בדיוק כן!
זה בדיוק העניין.
המהפכה הבאה תהיה זו של חיבור אמיתי יותר עם הסביבה, 
של מודעות, פקחות ואחריות, של חמלה, של הוצאת ידינו המגואלות בדם מעומק האלימות.
אבל המהפכה עוד לא כאן.


("בסבל כולם שווים". אני הצלע העליונה והימנית של ה"ם" הסופית האחרונה.)

No comments: