Thursday, April 16, 2015

My (developing) theory of information-sharing (and free love)

תאוריית שיתוף המידע
(ואהבה חופשית)

תמיד כשאני כותבת תיאוריה שיש לי אני מתחילה מהרגע הזה ("אני יושבת מול המחשב ומקלידה") ומשם הולכת אחורנית כי קשה לדעת איך לסדר את המחשבות לתזה אחת מובנת. אתחיל בעובדות, כי ככה תמיד הכי קל להתחיל (ואצלי "עובדות" זה דבר רחב מאוד).

*כבר כשהייתי עם גילעד מצאתי שהרעיון של נישואים פתוחים והנטייה שלי לפתיחות רגשית עם העולם הם דברים שאני זורמת איתם. הבנתי שאני זורמת עם ואוהבת הרבה רעיונות הוליסטיים של אהבה חופשית, אחווה ונדיבות מידע.
*בקשר שלי עם גילעד לא הייתה קנאות. ידעתי תמיד שגילעד הוא רק שלי. הוא ידע שאני שלו. 
*בכל זאת לא מצאתי לנכון להסתיר רגשות אהבה שלי לאנשים אחרים. סיפרתי לגילעד שבמוסררה במדבר כשהלכתי לבד עם איתמר היה לי קשה לא לנשק אותו. גילעד תמיד קיבל את הסיפורים האלה שלי באהבה גמורה.
*אני מאמינה שאם ידע מסוים נמצא בי (למשל, אם אני מאוהבת במישהו אחר מחוץ לקשר), אין סיבה שהוא לא יימצא גם מחוץ למוח הפרטי שלי. זאת אומרת, אם אני יודעת את זה, אז למה לא לשתף את זה?
*הדעות שלי והנטיות שלי לפתיחות רק הלכו והתעצמו עם הזמן.
*אני כן מרגישה קנאות אבל רוצה למגר אותה, או לפחות לצמצם אותה.
*הלב אוהב, זה מה שהלב שלי עושה. אני מתאהבת בהרבה אנשים ובעולם עצמו ואפילו מתאהבת בעצם ההתאהבות. אני שואבת השראה מהרבה אנשים, וזה לא אומר שאני לא מחויבת לקשר ארוך הטווח שלי עם שמואל.
*אני רוצה ילדים עם שמואל
*אני אוהבת גם אנשים אחרים
*כשהייתי עם גילעד, יכולתי להגיד זאת
*עכשיו לא

*כשאני מרגישה שאני מאוהבת במישהו אחר מחוץ לקשר, אני לא רואה סיבה לא להגיד לו את זה ולא להגיד את זה לשמואל. שמואל לא רוצה לדעת מזה, אבל בכל זאת אגיד את זה לאותו בן אדם. למה שאגיד? כי למה לא? אני מרגישה אהבה ולכן אגיד לו. זה כזה פשוט בעיניי. האהבה היא דבר רחב, עמוק, שורשי, טבעי, ואין סיבה לא לחלוק אותו עם כל העולם. גם אם אני אומרת לו "אני מאוהבת בך אך אני בקשר זוגי מחייב ולכן לא אממש את ההתאהבות הזאת" זה לגיטימי ואף רצוי בשבילי. אם אשאיר בפנים את ההתאהבות הזאת ואסתיר אותה מהעולם היא רק תקשה עליי. שחרור של רגשות ומחשבות אל העולם מאפשר חירות פנימית.
*עולה לי השאלה, האם כל אהבה צריכה להתממש? ובכן, כנראה שלא. או שכן, אבל אפילו להגיד את זה ולשחרר את זה לעולם זה סוג של מימוש, ולכן בכך שאני אומרת לו את זה, אני אמנם לא מממשת את פוטנציאל האהבה אבל כן מממשת את הנחיצות להגיד את זה ולהוציא את זה, כדי שזה לא יציק לי.

*אנשים צריכים להיות יותר פתוחים לקבל ולתת מידע אודות הרגשות שלהם.
*למה אנחנו חושבים שאדם יכול וצריך לאהוב רק את בן זוגו כל החיים? אין דבר כזה. זה פשוט לא הגיוני וזה מרסן וזה מסרס.
*כן, קשר מיני ופיזי ומשפחתי (הבאת ילדים לעולם וגידולם) יקרה כרגע רק עם אדם אחד (לדעתי גם זה יכול לקרות עם עוד אנשים אבל כרגע אני בקשר יחידני מהבחינה הזאת) אבל התאהבות, הו, אלוהים, אפשר להתאהב בכולם! (מעל גיל 18, כמובן. אם זה לא היה מובן. אני מדברת רק על קשרים בוגרים.)

להשקפה שלי אני מתחילה לקרוא "תאוריית שיתוף המידע". אני חושבת שמשם זה מתחיל.
כנות ופתיחות של הדיבור.
אם הלב יכול להרגיש אהבות עצומות, למה לא לבטא זאת במילים?

ואת הקשר שלי עם שמואל אני מתכוונת להעמיק ולהשריש וגם להצמיח ממנו ניצנים קטנים ויפים (ילדים מתוקים), ופרחים של חיות, של נתינה, של הגשמה, של אהבה.

ועוד משהו. הדיבור הזה עם אנשים אחרים - והדעות וההשקפות של אנשים אחרים - מלמדים אותי להעריך הרבה יותר את הקשר שלי עם שמואל ואת ההבנה שאנחנו יכולים לייצר משהו כל כך מדהים.

**

לפני שבועיים
"חלמתי שהתנשקתי עם מישהו אחר"
"עם מי?! תגידי לי עכשיו עם מי!"
בולעת את האוכל, מרגישה ממש לא בנוח, מרגישה מאוימת, שותקת רגעים ארוכים.
"רועי שפרניק"
הייתה שם גם טל גלבוע בחלום, ורועי התלווה אליה, ואז התנשקתי איתו.


2 comments:

Shlomit said...

אהבתי!
כל כך לא הגיוניות המסגרות האלו שבנו לנו.
לא ברור למה צריך להסתיר דברים כל כך הגיוניים.

*Miriam* said...

תודה על כל התגובות שכתבת פה! זה משמח אותי כשאנשים מגיבים לפוסטים שלי :)
שבת שלום!