Friday, July 03, 2015

***הערה: לאחר כתיבת הפוסט הזה השתנו דעותיי, אבל החלטתי להשאיר את הפוסט, כי הוא מעניין בעיניי***

__

אני פשוט לא מבינה, בחיי, לא מבינה, למה לא להיות בקשר פתוח. למה לכלוא את עצמנו בקשר יחידני, שמגביל את ההנאה המינית שלנו (לאותם ימים בשבוע שמזדמן לנו להיות ביחד, עם הלו"זים השונים והמגורים במקום גיאוגרפי שונה, וכו'). למה להגביל את עצמנו באהבה? (תשובה אפשרית: אם נהיה רק אחד עם השני יהיה לנו יותר מרגש ויותר טוב כשכן נהיה ביחד. אבל אני לא יודעת אם זה נכון כל כך.) בעמדה שלי, מנקודת התצפית שלי על החיים שלי, קשה לי להבין למה להיות בקשר יחידני סגור. אני יכולה לרצות להיות עם גבר אחד ולהביא ילדים עם גבר אחד, אבל למה לא לפלרטט ולגעת ואפילו לקיים יחסי מין גם עם גברים אחרים? ולמה אם אני עושה את זה זה נחשב בגידה? למה אי אפשר פשוט להיות פתוחים לגבי העניין ולהודות שאני רוצה לתת למיניות שלי להיות חופשייה? למה לא לקבל אהבה ותמיכה ותשומת לב מכמה מוקדים, במקום לנסות לקבל הכל ממוקד אחד?

זה לא שאני לא רוצה להיות בקשר זוגי עם שמואל. אני רוצה. אבל אני כל הזמן מתוסכלת כי אני רוצה לשתף את המיניות שלי עם עוד גברים חוץ ממנו, ולא מבינה למה אני לא יכולה. אני יכולה, פיזית, להגיד לו שזה מה שאני הולכת לעשות ולעשות את זה, אבל זה יסתכם בפרידה סופית וגמורה מצידו (לא כמו אלו שאני הצתתי כבר איזה שלוש פעמים). קשה לי. קשה לי קשה לי קשה לי עם זה.

וזה לא מובן לשמואל. לי זה מובן אולי כי ככה אני רגילה לחיות, בפתיחות ובכנות. ולא להגביל את עצמי במה שטוב לי. אם משהו טוב לי, באמת טוב לי, זה לא בריא או טוב להגביל את עצמי ולא לאפשר לעצמי לעשות את זה רק בגלל רכושנות או קנאה של בן הזוג שלי. אני מאוד אוהבת ומעריכה את שמואל, אני חושבת שאנחנו יכולים להיות הורים טובים ואנחנו מאוד אוהבים לחשוב ולדבר על ההריון העתידי שלי (בתקווה) שנה הבאה ועל הבית שיהיה לנו, וכו'. וזה לא סותר את כל מה שאני כותבת פה.

אני מנסה לחשוב איך הייתי מרגישה אם הוא היה שוכב עם **** (שמה שמור במערכת). נו, בסדר, אולי הייתי מקנאה. אבל הייתי מעריכה מאוד את הניסיון שלי לא לקנא. הייתי רוצה לתת לו לעשות את זה, בכיף, בידיעה שאחרי זה הוא יחזור אליי בימים שאחרי ויגיד לי שהוא אוהב אותי ושאיתי הוא רוצה ילדים.

ואם לא, ואם הוא ירצה להיות איתה בסוף, ואם אני ארצה להיות עם מישהו אחר בסוף, אז למה לא, אם זה מה שיהיה לנו טוב. למה לחיות בתוך קוביות של מסגרות כל הזמן? צריך לעשות מה שבאמת טוב לנו. כל הזמן לבחון מה טוב לנו.

באותן פעמים בודדות שסיפרתי לגברים שאני נמשכת אליהם, זה גרם לי אחרי זה להרגיש הרבה יותר משוחררת וחופשייה עם שמואל.

אז אני חושבת שזה יכול לעבוד ככה באופן כללי, גם אם אעשה יותר מסתם לספר שאני נמשכת.

הדבר היחיד שהיה גורם לי להרגיש רע עם המצב הזה היה אם הייתי פוחדת ששמואל אומר עליי דברים לא טובים או מספר סודות שלי לאחרות. אז הייתי רוצה לקבוע שלא נעשה דבר כזה, ושנהיה באמת כנים ואמיתיים, ושנוכל לסמוך אחד על השני לגמרי, יותר מעכשיו. וזה יהיה קל, כי הרי לא יהיה צורך או סיבה להסתיר שום דבר. כשאין ממה לפחד, אין סיבה להסתיר ולא לספר הכל.

הייתי רוצה לספר לשמואל הכל.

הייתי רוצה להיות עם שמואל כל לילה.
הייתי רוצה גם לפעמים להיות עם גברים אחרים, סתם, בשביל הכיף.

בינתיים אני מרגישה נורא כלואה. זה לא טוב לי. אני אדם חופשי שכולא את עצמי לטובת אחרים.

(*עדכון לאחר כמה ימים... רגע הסטורי בקשר שלנו. אנחנו ננסה משהו חדש ושונה. נראה איך יהיה.*)

No comments: