Thursday, July 09, 2015

אני עייפה.

הייתי הערב עם שמואל בדירה עם המון אנשים.
הלם תרבותי. בהתחלה שתקתי ובחנתי. לא הרגשתי מאוימת אבל היה צפוף.
נשים עם שיער צבוע ועקבים
גברים שמנפנפים במנגל
ושוטר
שאומר שהיה מביא רק פת לחם מסכן לאסירים בכלא במקום האוכל שהם מקבלים.

הייתי הערב עם שמואל בבית חמוד ובורגני
עם טלויזיה גדולה
ושיחות נעימות
ונרגילה
והמון חד-פעמי
וילדים שאוכלים נקניקיות חמות מהמנגל
וגברים מבוגרים עם כיפות שמדברים בקול
או שותקים לגמרי
ונשים נחמדות
וגברים נחמדים
והמון הכנסת אורחים
והנשים של החברים של שמואל
שמאוהבות בגברים שלהן
וזה היה מופלא לראות.

הייתי הערב עם שמואל במסיבת יומולדת של חבר.
הפעם הראשונה שאני פוגשת אותם.
אשתו של החבר הכינה את כל האוכל.
אני ושמואל היינו אולי האשכנזים היחידים.
עכשיו נפל לי האסימון (שלא היה ברור עד כה) שלשמואל יש צד ערס.
הרגשתי לא במקום ולא בנוח
אבל גם לא, לעתים
(ובסוף כבר היה ממש נחמד)
דיברנו על טבעונות ועל בתים אלטרנטיביים
והיו שם אנשים חכמים שדיברו על
כימיה והדפסות תלת-מימד ותיכנות
וילדים
ופטפוטים 
מהמסך שהשמיע מוזיקה מזרחית
ועד הקיר הנגדי עם ציור של איש עם לוחות הברית.
ושאר הקיר היה ריק.

No comments: