Monday, January 04, 2016

בכי מר


הסיבה שעשיתי את זה:
עשיתי את זה כי לא הרגשתי השראה, מימוש עצמי, התקדמות.
הרגשתי כבילות ותקיעות.
הרגשתי שמשהו חסר, שמשהו לא נכון. שזה לא "זה".



הערב טיילתי עם נמו. ישבתי על אבן. סימנתי לשמואל לשבת לידי. העיניים שלי היו נפוחות מכל הבכי. (שמואל לא פה). אמרתי "שמואל, בוא שב לידי."
וכל מי שחוותה אהבה בחיים יודעת שאין תחליף לגוף חם וגדול של בן זוג.
אין תחליף לכתף שאפשר להניח עליה את הראש.
אין תחליף לחיבוק של שמואל.
ועל זה כנראה אבכה כל חיי
בכי שלא בכיתי מעולם.
גם לא כשגילעד ואני נפרדנו.

*

מפה זה רק קדימה, אל הלבד.

הלוואי ולא הייתי צריכה לחוות כאלו געגועים עצובים וכואבים לאהוב כל כך טוב וכל כך אוהב




"There's a chance peace will come in this life..."

"There's a chance peace will come in this life..."

"There's a chance peace will come in this life..."

"There's a chance peace will come in this life..."

No comments: